תיקון 190 — כשקופת גמל הופכת לכלי השקעה עם הטבות מס

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה פתח דלת שרוב החוסכים עדיין לא מכירים: אפשרות להפקיד כסף פרטי ונזיל לקופת גמל — לא כחיסכון פנסיוני קלאסי, אלא כמעטפת השקעה עם יתרונות מס ייחודיים, שמיועדת בעיקר למי שחצה את גיל 60.

היתרונות המרכזיים

• מיסוי מופחת במשיכה הונית: בעמידה בתנאים (גיל 60+ וקצבה חודשית מעל הקצבה המזערית הקבועה בדין), משיכת הכספים מחויבת במס של 15% על הרווח הנומינלי — במקום 25% על הרווח הריאלי במסלול רגיל. בסביבת אינפלציה נמוכה, זה יתרון של ממש.
• דחיית מס ומעבר בין מסלולים: אפשר להחליף מסלולי השקעה ואף לנייד בין קופות בלי אירוע מס — הרווחים ממשיכים לעבוד עבורכם.
• אפשרות לקצבה פטורה: במקום משיכה הונית, אפשר להמיר את הצבירה ל"קצבה מוכרת" — קצבה חודשית שפטורה ממס על מרכיב הרווחים.
• העברה בין-דורית: במקרה פטירה לפני גיל 75, המוטבים זכאים למשוך את הכספים בפטור ממס רווח הון. אחרי גיל 75 — למוטבים שמורות חלופות מיסוי מוגדרות.
• עלויות ומגוון: דמי ניהול נמוכים יחסית ומסלולי השקעה מגוונים, כולל מסלולים עוקבי מדד.

התנאים והאותיות הקטנות

• ההטבה במשיכה הונית מותנית בגיל 60+ ובקבלת קצבה חודשית מעל המינימום הקבוע בדין (מתעדכן מדי שנה) — בלי זה, הכספים "נעולים" כקצבה.
• מתוך כל הפקדה שנתית, סכום קטן מוגדר כמרכיב קצבתי שאינו חלק מההטבה ההונית — נקודה טכנית שחשוב להכיר מראש.
• ההשוואה הנכונה היא מול החלופות — תיק מנוהל, פוליסת חיסכון, קרן כספית — ותלויה בסכום, בצפי האינפלציה, בצרכי הנזילות ובתכנון הבין-דורי.

למי זה מתאים בדרך כלל

לבני 60 ומעלה עם קצבה מובטחת וכסף פנוי להשקעה; למי שמחפש עטיפת השקעה יעילה עם גמישות במסלולים; ולמי שחושב גם על הדור הבא — היתרונות בהורשה הם חלק מהותי מהתמונה. כמו תמיד, ההחלטה נכונה רק כשהיא נבחנת בתוך התמונה הפיננסית המלאה, לצד החלטות כמו קיבוע זכויות ופריסת מס.